החלטה בתיק ב"ל 1361-03-13

בטענת הנתבע בענין ההתיישנות

1.       כתב התביעה, שהוגש ביום 3/3/13, לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, מכוון כנגד החלטת הנתבע שלא לבטל חוב שהנתבע ייחס לו, בתשלום דמי ביטוח, בסך 3,210 ש"ח. על פי האמור בכתב התביעה, החוב האמור יוחס לתובע בשל כך שהנתבע ראה את התובע כמי שחייב דמי ביטוח בתקופה שקדמה לגיוסו לצה"ל. גיוסו של התובע לצה"ל לא נעשה סמוך לאחר סיום לימודיו התיכוניים, זאת - מאחר שהתובע פנה למסלול של העתודה הטכנולוגית, והחוב המיוחס לו נצבר בזמן לימודיו. חוב זה היה מפסיק להיות מיוחס לתובע, אילו היה התובע מתגייס לצה"ל לפני גיל 21. התובע אכן ניסה להקדים את גיוסו המתוכנן, אך הדבר לא עלה בידיו והוא גוייס כשבועיים לאחר שמלאו לו 21 שנים.

2.       ביום 7/4/13, הגיש הנתבע לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, בקשה להעברת התובענה להתברר בבית דין זה (בנצרת), בשל כך שמקום מגוריו של התובע מצוי בנצרת עלית. בשולי הבקשה האמורה נכתב כך:

"למען הזהירות יטען הנתבע כבר בשלב זה התיישנות לאור העובדה כי אחד מן המכתבים שצורף לכתב התביעה נושא תאריך 20/12/10.".

          כלומר, מטעמי "זהירות" העלה הנתבע טענת התיישנות, וזאת בשל כך שיש מכתב שצורף לכתב התביעה אשר מועד כתיבתו היה יום 20/12/10.